benatural - תזונה בהריון

נפח הדם	עלייה
נפח כדוריות דם אדומות	עלייה
תפוקת הלב	עלייה
מים	עלייה
GFR – סינון כליתי	עלייה
נפח האוויר הממוצע הנשאף בנשימה אחת	עלייה
תנועתיות במערכת עיכול ובמערכת השתן	ירידה

ירידה ברמת רכיבי מזון מסיסים במים – ויטמין C, חומצה פולית, B6,B12 .
עלייה בהפרשה בשתן של חומצה פולית, ניאצין, פירידוקסין וריבופלאבין.
עלייה ברמת רכיבי מזון מסיסים בשומן – קרוטן, ויטמין E עולים ב – 50%. רמת ויטמין A אינה משתנה.

שינויים מטבוליים עיקריים במהלך ההיריון

רמות T3 ,T4 בדם	עלייה	היפרתיירואיד קל
גלוקוז בדם	עלייה	פגיעה במטבוליזם של גלוקוז והופעת סוכרת בהיריון
מבחן סבילות גלוקוז לא תקין	עלייה
ספיגת סידן וברזל	עלייה	50% מן הסידן בעצמות העובר נספג בחודש ההיריון אחרון, לכן התוסף מאוד חשוב – תוספת 800 מ"ג (פרה נטל של מטרנה).
ספיגת יתר של חנקן	עלייה	במהלך 24 שב' ראשונים ישנו מצב של אגירת חלבונים ועקב כך עלייה ברמות חנקן.
טריגליצרידים, כולסטרול, פיברינוגן	עלייה	פיברינוגן מגביר קרישיות יתר. כל גורמי הקרישה עולים. רמות שומני הדם מוכפלות.
דרישה לאבץ וחומצה פולית	עלייה

הובלת רכיבי תזונה דרך השלייה

אספקת המזון לעובר תלויה בצריכת מזון נאותה ע"י האם.
פגיעה בספיגה, מטבוליזם, שימוש והובלה באם , עלולה לגרום לפגיעה בעובר.
צמיחה עוברית תקינה 30 גר'/יום במהלך 16 שב' אחרונות להיריון.
ההובלה דרך השלייה תלויה בריכוז הרכיבים בפלסמה האם וגם בתקינות זרימת הדם אל השלייה.

תיאור המעבר בין הפלסמה לעובר

מעבר רכיבי המזון עולה פי 6 ככל שההיריון מתקדם והגלוקוז משמש כדלק.
גזים, חומצות שומן חופשיות, אלקטרוליטים, ויטמינים מסיסים בשומן ( ויטמינים DEKA) עוברים דרך השלייה בדיפוזיה פשוטה.
הפחמימות עוברות באמצעות דיפוזיה מוקלת
חומצות אמינו, ויטמינים מסיסים במים (B,C ), סידן וברזל עוברים דרך הובלה אקטיבית – היות ולא תמיד החלבון היה זמין עבור האם, הטבע יצר את ההובלה האקטיבית המוודאת כי אכן תהיה כניסה של רכיבי מזון חיוניים ביותר.
ע"מ שמנגנוני ההובלה יעבדו ביעילות ריכוזי רכיבי המזון שונים בין האם לעובר, למשל: בפלסמת האם רמות נמוכות של ויטמינים מסיסים במים ומתכות חיוניות ורמות גבוהות של ויטמינים מסיסים בשומן. כל זאת ע"מ שהדיפוזיה תהיה תקינה. למרות שנשים נוטלות תוספי ויטמינים מסיסים במים היחס בין הרמות באם לעובר לעולם לא יופר.

המלצות תזונתיות להיריון והנקה

ההמלצה לתוספת בצריכת האנרגיה במהלך השליש השני והשלישי ובחצי שנה ראשונה להנקה היא של 300 קק"ל ו – 500 קק"ל ליום
מומלצת תוספת של 15 – 25% בכמות חלבון, מגנזיום, יוד, אבץ, סלניום, ויטמין E' , ויטמין C , תיאמין וניאצין.
מומלצת תוספת של 50% בצריכת סידן וזרחן (בדומה למתבגרים).
מומלצת תוספת של 100 % בצריכת ברזל וחומצה פולית.

סיכום המלצות תזונתיות לאישה בהיריון

רכיב התזונה	לא בהריון	בהריון	מניקה (חודש- 6 חודשים)
אנרגיה - קלוריות	2200	2500	2700
חלבון (גר')	44-50	60	65
סידן _ מג'	800	1200	1200
ברזל – מג'	15	30	15
מגנזיום – מג'	280	320	355
אבץ	12	15	19
חומצה פולית	180	400	280
B6	1.6	2.2.	2.1
B12	2.0	2.2	2.6

מניעת אנמיה - המוגלובין נמוך

יש לשמור על רמות המוגלובין גבוהות מ – 11 g/dl ואת רמות ההמטוקריט מעל 33% - בהיריון, הנקה או גיל הפוריות.

רמות נמוכות של המוגלובין יופיעו לרוב בשל דילול יתר של הפלסמה עקב עלייה בנפח הדם.

ברזל

במהלך ההיריון עולה הדרישה לחמצן במטבוליזם התאי , בעיקר במהלך השבועות האחרונים להיריון. יכולת הובלת החמצן חיונית הן לאם והן לעוברה. רמות ההמוגלובין משקפות יכולת זאת ותלויות ברמות הברזל בדם.
רמות הברזל תלויות ב:
מאגרים בגוף האם, יעילות הספיגה של ברזל, חומצה פולית, B12, איבוד דם אקוטי או כרוני, הרס כדוריות דם, מעבר תקין דרך השלייה.
בתזונה האמריקאית יש כ – 6 -7 מג' ברזל ל – 1000 קק"ל. מתוכם רק 10% יגיעו לזרימת הדם של האם ואח"כ לעוברה.
עם הפסקת הוסת בהיריון יורדת הדרישה לברזל במהלך השליש הראשון. בשלישים השני והשלישי שוב תהיה עלייה בדרישה לברזל. חוקרים מצאו כי לנשים בהיריון יש ספיגת ברזל מוגברת , עליה מ – 10% ל- 50% במהלך השליש השלישי. בהנחה שאישה צורכת 15 מג' ברזל מן התזונה + 30 מג' כתוסף – זה יספיק לתקינות העובר, הנקה ובמהלך 100 ימים ראשונים לאחר הלידה.
רמות ברזל ופריטין נמוכות נמצאו קשורות למשקל לידה נמוך, לידה מוקדמת
חשוב לבנות מאגרים לפני ההיריון כחלק מתכנון הריון נאות
תוספת של 30 מג'/יום מהווה הגנה ומניעה החל משבוע 12 להיריון ועד 12 שבועות לאחר הלידה.

חומצה פולית

חסר חומצה פולית קשור במשקל לידה נמוך ואנמיה מגלובלסטית באמהות.
במהלך השליש השני יש עלייה בהפרשת תוצרי פירוק הפולאט בשתן, מכאן שישנה עלייה בדרישה לחומצה פולית.

עלייה במשקל

מרכיב משמעותי בהתפתחות העובר ולתקינות ההיריון.

בעבר דגלו בהגבלת העלייה במשקל.

ההמלצה הייתה לאכול עד שובע- Libitum (עד שנהנים, מחליטים שמספיק) – מצב המחמיר השמנה.

לאישה עם BMI קטן מ- 20 מומלצת עלייה של 14 ק"ג לכל ההיריון

לאישה עם BMI גבוה מ- 26 מומלצת עלייה של 9 ק"ג בכל ההיריון.

יעדים כלליים לעלייה במשקל

אישה הנכנסת להיריון עם משקל של יותר מ – 120% מעל המשקל התקין – מומלצת עלייה של 7-8 ק"ג בכל ההיריון, 300 גר'/שבוע
משקל תקין , ללא כוונה להניק – תעלה 10 ק"ג בסה"כ, 350 גר'/שבוע
משקל של 90 -110% מן המשקל התקין ויש כוונה להניק – תעלה 12 ק"ג, 400 גר'/שבוע במהלך השליש השני והשלישי.
נשים צעירות או רזות פחות מ – 90% מן המשקל התקין – 14 – 15 ק"ג, 500 גר'/שבוע.
היריון של תאומים – 18 ק"ג, 650 גר'/שבוע במהלך 20 שבועות אחרונים להיריון.

המלצות אלכוהול וקפאין

אלכוהול - 0-1 כוס/ יום עם האוכל. כוס יין- מידי פעם.
קפאין - פחות מ 300 מ"ג/ יום. (עד 3 כוסות).

ממה רצוי להימנע

מזונות לא מפוסטרים: מיונז, עוגות קרם, מוצרי חלב
מזונות מעושנים – סלמון, נקניקים
נקניקים- פסטרמה
מזון נא – סושי, קרפצ'יו מחשש למזהמים

המלצות תזונה נטורופתיות

להקפיד על ארוחות קטנות פזורות על פני היום
להקפיד על אכילת ארוחת בוקר מאוזנת
מומלץ מזון מלא – דגנים מלאים, קטניות, פירות, ירקות, דגי ים צפוני (3-4/שבוע), עוף.
להפחית שומן רווי המצוי במזונות מן החי
להגביר צריכת חומצות שומן מסוג אומגה 3 בעיקר DHA החשובה להתפתחות המוח , העצבים והראיה של תינוקות.
דגי ים צפוני – 3-4 פעמים בשבוע (או 2-3 מדגים גדולים המכילים הרבה כספית
או זרעי פשתן – 2 כפות ליום.
להקפיד על מזונות בעלי השפעה גליקמית מתונה – למניעת השמנה, איזון רמות אינסולין בדם – אורז בסמטי מלא, קטניות, ירקות (כל הצבעים מומלצים למעט תפו"א אותו יש לצרוך בכמויות מדודות), פירות בעיקר תפוח, אגס, אפרסק, שזיף, דובדבנים, פירות יער, פירות הדר, קיווי, ענבים.
מקורות טובים לחלבון – גרעינים , שקדים ואגוזים. בגרעיני דלעת מעל 30% חלבון המכיל כמות טובה של ליזין, כנ"ל פיסטוק חלבי. שקדים, אגוזים, שומשום וגרעיני חמניות מכילים 14 – 20% חלבון.
מומלץ להגביר צריכת מזונות עלים ירוקים – חסות, עלי בייבי, נבטים שונים כגון אלפלא, סיניים, ברוקולי, צנוניות, חמניות וכד'.
יש להקפיד על קנייה אורגנית למניעת החשיפה לחומרי הדברה וריסוס במהלך ההיריון.

המלצות AMERICAN HEART ASSOCIATION לצריכת דגי ים צפוני בהריון, הנקה וילדים

תכולת כספית בדגים שכיחים

כמות ספית ממוצעת parts per million (ppm)	תכולת אומגה 3 (grams per 100 g serving)	הדגים השכיחים
0.12	0.26–0.73	טונה – משומרת
לא ניתן לזיהוי	0.27	שרימפס
0.01	0.68–1.83	סלמון טרי או קפוא
0.11	0.13–0.24	דג קוד
0.05	0.15-0.20	שפמנון
0.05	0.43	סול
0.26	0.40–1.00	הליבוט
0.04	1.71–1.81	הרינג

דגים עם תכולת כספית גבוהה about 1 ppm/ Hg))

כמות ספית ממוצעת

parts per million (ppm)

תכולת אומגה 3 (grams per 100 g serving)

הדגים השכיחים

1.45

0.80

בס

0.73

0.34

מקרל

בהריון או הנקה וילדים – להימנע מאכילת דגים אלה. לכל השאר מותר עד 200 גר' דג לשבוע.

דגים עם תכולת כספית 0.5 ppm/ Hg

תכולת כספית ממוצעת level in parts per million (ppm)	תכולת אומגה 3 (grams per 100 g serving)	דגים שכיחים
0.38	0.24–1.28	טונה טרייה או קפואה
0.60	0.27	פארידה
0.54	0.002	אדמונית, רופי

נשים המתכננות הריון, בהריון, מניקות וילדים קטנים – לצרוך רק דגים עם תכולת כספית נמוכה (פחות מ – 1 ppm/ Hg). המינון המומלץ – 360 גר'/שבוע = 3 -4 מנות.
לאחרים מומלץ לצרוך 420 גר' דג לשבוע, דגים עם רמת כספית ממוצעת 0.5 ppm

לחזרה לרשימת המאמרים
לתחילת עמוד
לעמוד הריון ולידה

דף הבית | חזור למעלה | מפת האתר

עיצוב האתר:

לייבסיטי - בניית אתרים